החלטה בתיק חע"מ 104-10

החלטה זו עוסקת בשתי טענות שהעלה הנאשם, שעניינן קיומו של פגם בכתב האישום והעדר הסמכה לתובע מטעם המאשימה.

ההליכים בתיק זה עמדו בפני סיום פרשת ההגנה (שמיעת עדותו של הנאשם) וקבוע היה דיון לצורך כך ליום 19.6.11.

בפתח הדיון האמור, העלה הסנגור שתי טענות, אשר תמציתן כדלקמן:

1.         ביהמ"ש התיר, ביום 17.2.09, תיקון כתב האישום, וזאת בהעדר תגובה מטעם הנאשם, אך כתב האישום המתוקן כלל תיקונים אשר ביהמ"ש לא התיר אותם.

2.         עו"ד גדי טל המייצג היום את המאשימה, אשר אמורה להיות מדינת ישראל, אינו מוסמך לייצג אותה.

על כן, לטענת הסנגור, יש להורות על זיכויו של הנאשם ולחילופין, לבטל את כתב האישום.

הטענות הועלו במפתיע, בעיצומו של שלב שמיעת פרשת ההגנה, ומשהחלטתי כי לא יהיה זה נכון להכריע בטענות במעמד הדיון, בין היתר בשל הצורך ליתן לב"כ המאשימה הזדמנות לבדוק את הטענות ולהתייחס אליהן, לא נשמע המשך פרשת הראיות בדיון האמור. לב"כ המאשימה ניתנה הזדמנות להשיב בכתב לטענות האמורות ולסנגור ניתנה הזדמנות להגיב לתשובת המאשימה.

בתגובתו, טען ב"כ המאשימה, בתמצית, כדלקמן:

1.         למחרת הגשת כתב האישום המקורי, שלח התובע דאז הודעה לביהמ"ש, על תיקון טעות קולמוס שנפלה בכתב האישום, והוגש כתב אישום מתוקן, שבו תוקנה כתובתו של הנאשם ממשק 54, למשק 52 , ובסעיף 1, שורה 1 לכתב האישום, הוסף משק 52, בנוסף למשק 54, כמקום ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם.

            התיקונים האלה הם התיקונים שלגביהם טוען כיום הסנגור, כי ביהמ"ש לא התיר אותם במסגרת תיקון כתב האישום, על-פי ההחלטה מיום 17.2.09 ולא היה צורך ברשות לתקן את אותם התיקונים, שכן הם הוספו במסגרת כתב האישום המתוקן, כאמור.

2.         יש לדחות את טענות הנאשם בשל השיהוי וחוסר תום הלב הקיצוניים מצד הנאשם.

3.         בידי עו"ד גדי טל כתבי הסמכה כדין מן היועץ המשפטי לממשלה.

4.         המאשימה היא הן מדינת ישראל והן הועדה המקומית ערבה תיכונה.

5.         לחילופין, נתבקש ביהמ"ש להתיר את תיקון כתב האישום.

שקלתי את טענות הצדדים, ומצאתי שדין טענותיו של הסנגור להידחות.

עיקר טענותיו של הסנגור הינן בדבר קיומם של פגמים בכתב האישום. בעניין זה מורה סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, כי נאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובכללן טענה בדבר פגם או פסול בכתב אישום, לאחר תחילת המשפט.

סעיף 151 לחוק מורה, שאם לא טען הנאשם טענה מקדמית באותו השלב, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אך לגבי טענה שעניינה פגם או פסול בכתב האישום, הוא רשאי לעשות כן רק ברשות ביהמ"ש.

בדיון שהתקיים, כאמור, ביום 19.6.11, התרתי לסנגור לטעון את אותן הטענות, אך אין בליבי ספק כי היה בידי הנאשם לטעון את כל טענותיו, מיד לאחר שקיבל את כתב האישום המתוקן, בינואר 09'. הנאשם ובא כוחו דאז מצאו לנכון שלא להגיב לבקשה לתיקון כתב האישום, למרות ההזדמנות שניתנה להם על ידי אותה עת.

לא רק זאת, אלא כי מתגובת המאשימה ומעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי מי שייצג את המאשימה בתקופה שבה הוגש כתב האישום הודיע, למחרת הגשת כתב האישום, על תיקון כתב האישום על ידי תיקון בכתובתו של הנאשם והוספת חלקה 52, כחלקה נוספת שבה ביצע הנאשם את עבירות הבנייה, כטענת המאשימה.